תוספי תזונה

מהם תוספי התזונה ואיך כדאי להשתמש בהם?

טיפול בתוספי תזונה (ריפוי אורתומולקולרי) זוכה לאחרונה לעדנה מסוימת, וקרנו עולה. אבל בהשוואה לאחיו: הטיפולים בצמחי מרפא, הטיפול התזונתי, טיפולים אנרגטיים וטיפולי מגע הוא נחשב פחות זוהר ומבוקש. 
מדובר 'בסך הכל' בנטילת ויטמינים ומינרלים. אנחנו שוכחים שאלה הם הבסיס לקיומנו, וחוסרים בהם עלולים לגרום למחלות חמורות ביותר ואף למוות.
אנו זקוקים למרכיבי המזון השונים לצורך שמירה על תקינות הגוף וגם הנפש – גדילה, התפתחות ותפקוד. השימוש הוא בריכוזים משתנים של מאקרונוטריינטים (מולקולות גדולות)- חלבונים כמו אנזימים, פחמימות כולל סיבים ושומנים וכן מיקרונוטריינטים (מולקולות קטנות או יסודות בודדים) חומצות אמינו, חומצות שומן, ויטמינים מינרלים ופיטוכימיקלים.
תחום נפרד הוא ההורמונים- שעשויים להיות סטרואידלים, חלבוניים או ממקור שומני, ויכולים להיות נגזרת של חומצות אמינו או מולקולות אחרות.

כדאי לזכור שתמיד תמיד כדאי לשפר את מצבנו המטבולי (עודף או חסר כלשהו) בעזרת התזונה-
הפנייה לתוספים היא רק כאשר התזונה אינה מספקת, או כשהמחסור הוא אקוטי, או כשהמטופל לא יכול לצרוך את המינרלים והוויטמינים להם זקוק (למשל- אנשים מבוגרים עם בעיות שיניים שמתקשים מלעיסת בשר ולוקים באנמיה, או טבעונים שנמנעים מצריכתו מסיבות עקרוניות- נשקול כאן מתן תוסף. או מטופלים עם מחלת מעי דלקתית (קרוהן, קוליטיס) שמתקשים בעיכול ירקות חיים ואף מבושלים- נשקול לתת מולטיויטמין).
כאשר אנו מכניסים לגופנו חומרים יש לשים היטב לב למקורם ולמינון שלהם. כמובן- מינונים גבוהים מאד של חומרים שאינם נמצאים בגופנו במצב טבעי- אלה הן התרופות, חומרים מסונתזים במעבדות שחלקם דומים למרכיבים בחי או בצומח ועוברים תהליך הנקרא 'גמלון' לצורך הגברה חזקה של אפקטיביות החומרים הפעילים שבהם. מכאן שמרבית תוספי המזון הם בטיחותיים ביותר, לעומת רוב התרופות הנפוצות שהן לרוב קטלניות במינונים גבוהים.

האם מדובר בתחום מוכח מדעית? וודאי שכן! קיים בסיס ידע רציני במחקר הביוכימיה והפיזיולוגיה ברפואה המוכחת במחקרים ונשען על ניסיון קליני של עשרות שנים. 
המחקר מתחיל עוד בראשית המאה ה 18 כאשר ד"ר ג'יימס לינד ערך את המחקר הקליני הראשון- על ימאים אנגלים אשר סבלו ממחלות שונות ובראשן הצפדינה. זוהי מחלת התנוונות רקמות החיבור כתוצאה ממחסור בוויטמין C, הנחוץ ליצירת קולגן תקין. כתוצאה מהמחלה, מתרופפות השיניים והחניכיים מדממים; עם התקדמותה מידרדר הגוף כולו באופן דומה. הד"ר נתן לכל זוג ימאים תרופות טבעיות לאורך הפלגה ארוכה באוקיינוס: מיץ תפוחים, אגוז מוסקט, מי ים, חומץ ותערובת שום, חרדל ומור לא עזרו לימאים שחלו. אלה שקיבלו כל יום מיץ לימון ושני תפוזים החלימו מהמחלה הקשה.
קיימות גישות שונות לגבי קביעת רמת המינונים של תוספי תזונה. האמריקאית- דוגלת במתן מינונים גבוהים (מגה- דוזות) לטווח קצר כדי להביא ריפוי. ומולה, האירופאית, שבה אני דוגלת- מתן מינונים פיזיולוגיים (רמות שאליהן מורגל גופנו) לצורך איזון המטופל. במינונים אלה ניתן לטפל לאורך זמן- אבל אני אינני ממליצה לקחת תוספים כלשהם לאורך תקופה ארוכה אלא רק לפי הצרכים הנקודתיים.
הטיפול האורתומולקולרי (אורתו- ישר, נכון, במולקולות) מבוסס על ייחודיות של כל אדם:  קיימת ביננו שונות על פי גורמים בסיסיים: המטען הגנטי שאנו נושאים, הגיל, המין (זוויג). גורמים נוספים- מצב בריאות הגוף והנפש, הריון והנקה, איזור גיאוגרפי ומרכיבי המזון שאנחנו אוכלים, וכן משקל הגוף, אחוזי השומן בו, עישון, סגנון חיים ורמת הפעילות הגופנית, סוג ואופי העבודה ועוד.
למחלות של מחסור בוויטמינים ובמינרלים מספר שלבים:  בשלב הראשון הגוף משתמש במאגרים זמינים לו ומסוגל לתפקד למרות המחסור במולקולה הנחוצה. בשלב השני נראה תסמינים כלליים- הפרעות במערכת העצבים, בעיות במערכת העיכול ובמערכת החיסון ועוד. בהמשך נוכל לזהות תסמינים מסוימים בהתאם לוויטמין או המינרל המסוים: במחסור מגנזיום יהיו התכווצויות שרירים. במחסור בברזל או B12 תהיה עייפות. וכן הלאה. אם לא נטפל בשלב זה במחסור המסוים עלולה להתפתח מחלה חמורה יותר.
הוויטמינים המסיסים במים- כמו משפחת ויטמיני B נאגרים בגוף למשך מספר ימים בלבד- שכן הם מתפנים בשתן. יוצא דופן לכך הוא ויטמין B12 שמצטבר בכבד ולכן אנו אוגרים אותו למשך מספר שנים.
קצרה היריעה מציון כל ויטמין ומינרל ומעלותיו.
נציין שלצורך צריכה מאוזנת שלהם כדאי לגוון את התזונה ככל הניתן,
וכמובן לאכול בהנאה ובמידה.
לבריאות!