אז שנת לימודים חדשה, וזה משמח מאד, אבל- אני חייבת להראות לכם כאן תמונה שקצת צרמה לי, האירו את עיני- מה לא בסדר לדעתכם כאן?
הילדים לומדים לשמור מרחק זה מזה, הצוות מכסה פניו במסכות, אבל דווקא הטקסט שמתחת לתמונה קצת בעייתי בעיני. סלסלות ממתקים??
שר הבריאות קידם את החוק לפיקוח על איכות המזון ותזונה נכונה במוסדות חינוך, לפיו- בקפיטריות של בתי הספר אסור למכור: משקאות מתוקים כולל מיץ פירות וגם משקאות דיאט (המכילים ממתיקים מלאכותיים שגרועים לגופנו יותר מסוכר), מאפים בעלי תכולת שומן טראנס כמו בורקס ומלאווח, וגם מאפים מתוקים וחטיפים. כמובן שכל המוצרים המסומנים בסימון האדום – בשל תכולת סוכר, נתרן או שומן גבוהה מחוץ לתחום. בית הספר הוא מוסד שבין השאר אמון על חינוך ילדינו לבריאות. כאן הם לומדים על גוף האדם, מבצעים פעילות גופנית יוצאים לטיולים ומברכים את הטבע הטוב. אז למה? מדוע הילדים מתקבלים בזרועות פתוחות וסלסלות מלאות ממתקים?
ישראל היא שיאנית צריכת הסוכר בעולם (!) ותושביה צורכים 170 גרם סוכר ביום. אפילו האמריקאים מחווירים לידינו וצורכים 'רק' 142 גרם ביום (על פי דו"ח של ה-OECD מ 2016
צריכת הסוכר היומית הממוצעת בקרב תלמידים בישראל מהווה 24%-23% מתצרוכת הקלוריות המומלצת ליום על פי דו"ח משרד הבריאות.
אני יודעת, זה קשה. המתוק הזה הזה ממכר. הפיתויים גדולים ולצערנו המחירים מאד נמוכים, וודאי בהשוואה למוצרים בריאים שעלותם לעתים משולשת.
גם לי יש ילדים צעירים. הם אוהבים מתוק. היי.. גם אני אוהבת מתוק! אבל לסוכר יש מחירים גבוהים…
– וודאי שמעתם על השף חיים כהן שהתבשר שחולה בסכרת. זוהי מחלה שנגרמת בשל התשת הלבלב והיווצרות עמידות לסוכר- אכלנו המון אבל אנחנו עדיין רעבים… בנוסף, כמו מחלות נוספות של העולם השבע כמו סרטן, טרשת עורקים- זוהי מחלה דלקתית. צריכת סוכר מעודדת תהליכים דלקתיים כאלה ומוציאה מאיזון את מערכת החיסון, מאיצה את ההזדקנות ותורמת להתפתחות מחלות כרוניות.
– הנזק המיידי מסוכר- 'סכרור' כלומר 'הידבקות' הסוכר למולקולות שונות בגופנו כמו להמוגלובין שבדם(אתם מכירים את המצב הזה מבדיקת hemoglobin A1C). ההידבקות משנה את מבנה המולקולות בצורה בלתי הפיכה וכמובן את תפקודן ותפקוד גופנו.
– הסוכר במוצרים תעשייתיים הוא סוכר פירות, 'סירופ תירס'- הפרוקטוז. שם תמים למולקולה שאינה תמימה, בגופנו מגיעה היישר לכבד ושם גורמת לייצור מוגבר של טריגליצרידים (אתם מכירים אותם מבדיקות דם של קופת חולים) ולרמה גבוהה של כולסטרול LDL (הרע) מול ירידה של הכולסטרול הטוב (HDL). איכלה מוגברת של פרוקטוז מביאה לעלייה בתנגודת ללפטין – הורמון (החביב עליי שכן ערכתי מחקר שלם עליו בבית חולים הדסה) המכונה "הורמון השובע" ומופרש מרקמות השומן. במצב זה, למרות שאכלנו ארוחת חטיפים גדולה ושתיו כוס קולה ענקית, המוח 'חש' שקיים חוסר במאגרי אנרגיה ולכן מעודד צריכה נוספת של קלוריות.
– הסוכר גורם להפעלת את מרכזי העונג השייכים למערכת התגמול במוח. בתגובה מופרש דופמין – מתווך עצבי שגורם לתחושת הנאה, וקשור גם לנושא התמכרות- הצרה היא שהפעלת מנגנון הדופמין מפעיל דרישה לצריכה נוספת לסוכר! התהליך מסתייע עם תאי הגליאה במוח, ומתווך על ידי ההורמונים אינסולין ולפטין.
– שלא נדע- הסוכר ידוע כמזין תאים סרטניים באנרגיה (בניגוד לתאים שלנו שמסתדרים מצויין עם מולקולות מורכבות יותר) ובנוסף נחוץ להם למערכות תקשורת. ברפואה משתמשים בתכונה זו בסקירת Pet CT.
הכרנו נתונים על הסוכר וחסרונותיו. בשבוע הבא אכתוב לכם עוד על נזקי הממתקים, ולצידם פתרונות למתוקים..
שתהיה שנה טובה ובעיקר שונה
עם שאיפה לטוב, לשפר, לשמח ולהביא אור ושמחה
קרדיט לתמונה:
פורסמה ב'הארץ' ב1/9/20
שירה קדרי עובדיה ואלמוג בן זכרי
